חטוק ואח' נ' עיתון ידיעות אחרונות בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפני תביעת התובע נגד הנתבעים (אשר יכונו להלן: "העיתון") על סך 200,000 ₪ בהתאם לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

הנתבעים שלחו הודעת צד ג' למטה העולמי להצלת העם והארץ (להלן: "המטה") וליוני כהנא.

2.רקע עובדתי:

התובע הוא בן העדה הצ'רקסית, יליד 1984. הוא שירת שירות פעיל בצה"ל בין השנים 2002 – 2004.

ביום 26/12/04 גילה התובע את תמונתו מתנוססת בעיתון "ידיעות אחרונות" ליד כתבה שכותרתה: "גלויה לחייל" וכן "נשבעת להכות את האויב ולא לסייע לו".

הימים היו ימי טרום יישומה של התוכנית אשר כונתה "תוכנית ההתנתקות" מגוש קטיף ובכתבה נכתב, כי קבוצת רבנים מחב"ד פותחת בקמפיין הקורא לחיילי צה"ל לסרב להשתתף בפינוי ישובים.

נכתב כי, הרבנים הדפיסו מאות אלפי גלויות שמצידן האחד מתנוססת תמונת חייל האוחז בתנ"ך ומצידן האחר השני נכתב :

"חייל יקר, ברגע שתקבל את הפקודה הבלתי חוקית בעליל להרוס ולהחריב את ארץ ישראל ולאפשר במו ידיך את הקמתו של מרכז הטרור הגדול ביותר בעולם, ברגע שתקבל את פקודת הטרנספר שתהיה רק התחלה לעקירת היהודים מכל ערי ויישובי יש"ע והחזרתם לגבולות אושוויץ (כהגדרת מר אבא אבן); ברגע שתקבל את הפקודה האכזרית המסכנת מיליוני יהודים – זכור תזכור את השבועה שנשבעת בעת גיוסך לצבא הגנה לישראל, לשמור על המולדת ולא להחריבה. להגן על תושבי מדינת ישראל ולא להילחם בה, להכות באויב ולא לסייע לו. חייל יקר, אל תעז להפר את השבועה!".

בצד הכתבה מופיעה תמונה של חייל אוחז בתנ"ך על רקע הכותל המערבי ובתחתית הגלויה נכתב: "נשבעתי להגן על ארץ ישראל ולא להחריבה". החייל המופיע בתמונה הוא התובע.

כתבה זו תכונה "הכתבה" והתמונה תכונה: "הגלויה" או "התמונה".

3.התובע טען, כי הוא מעולם לא התבקש, וממילא לא נתן, הסכמתו לפרסום תמונתו באופן כלשהו, לא כן שכן למטרת תעמולה פוליטית האסורה על חיילים בוודאי שלא למטרת הסתת חיילים לסרב פקודה.

בכתב התביעה נטען, כי ביום 20/12/04 בצהרי היום, כאשר היה התובע בתחנה המרכזית בנתניה, ניגש אליו בחור צעיר, אשר הציג עצמו עובד בחנות צילום סמוכה, וביקש ממנו רשות לצלמו והבטיח לשלוח אליו את התמונה.

התובע הבין כי מדובר בצילום על רקע אישי ולפיכך איפשר לאותו בחור לצלמו אך לא העלה בדעתו, כי תמונתו תפורסם ברבים ובוודאי שלא תפורסם בהקשר שבו פורסמה.

4.כתב התביעה המקורי כלל עילות תביעה נוספות שלא נדרש סעד בגינן ובהסכמה נמחקו סעיפים 16 – 42 לכתב התביעה. (ראה החלטה מיום 27/5/10).

כמו כן נמחק סעיף 48 מכתב התביעה, כך שהסעד היחיד הנדרש הוא פיצוי על סך 200,000 ₪ מכוח הפרת חובה חקוקה (סעיף 47 לכתב התביעה) וכן מכוח חוק איסור לשון הרע.

(בסיכומי ב"כ התובע יש התייחסות רק לעילה מכוח חוק איסור לשון הרע ולפיכך אתייחס רק לעילה זו בפסק דיני).

5.תמצית טענות התובע:

התובע טען, כי יש בפרסום יש משום "לשון הרע" כלפיו כמשמעותו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע וכי הפרסום הפך אותו ללעג ולקלס בכפרו ובקרב בני עדתו, ולפיכך הוא זכאי לפיצוי.

6.תמצית טענות הנתבעים בכתב ההגנה: